Gênesis

1. א ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך

2. ב ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה

3. ג ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה

4. ד וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן

5. ה ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען

6. ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ

7. ז וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו

8. ח ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה

9. ט ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה  {פ}

10. י ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ

11. יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את

12. יב והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו

13. יג אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך

14. יד ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד

15. טו ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה

16. טז ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים

17. יז וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם

18. יח ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא

19. יט למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך

20. כ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו

1. א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו--הנגבה

2. ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

3. ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל--עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי

4. ד אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה

5. ה וגם ללוט--ההלך את אברם  היה צאן ובקר ואהלים

6. ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו  כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו

7. ז ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ

8. ח ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך  כי אנשים אחים אנחנו

9. ט הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי  אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה

10. י וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה--לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער

11. יא ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו

12. יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם

13. יג ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד

14. יד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם--צפנה ונגבה וקדמה וימה

15. טו כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם

16. טז ושמתי את זרעך כעפר הארץ  אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ--גם זרעך ימנה

17. יז קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה  כי לך אתננה

18. יח ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה  {פ}

1. א ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים

2. ב עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער

3. ג כל אלה חברו אל עמק השדים  הוא ים המלח

4. ד שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו

5. ה ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים

6. ו ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר

7. ז וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי--וגם את האמרי הישב בחצצן תמר

8. ח ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים

9. ט את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר--ארבעה מלכים את החמשה

10. י ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו

11. יא ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם--וילכו

12. יב ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם

13. יג ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם

14. יד וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן

15. טו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק

16. טז וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם

17. יז ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו--אל עמק שוה הוא עמק המלך

18. יח ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון

19. יט ויברכהו ויאמר  ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ

20. כ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל

21. כא ויאמר מלך סדם אל אברם  תן לי הנפש והרכש קח לך

22. כב ויאמר אברם אל מלך סדם  הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ

23. כג אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם

24. כד בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי  ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם  {ס}

1. א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר  אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

2. ב ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

3. ג ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

4. ד והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה  כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

5. ה ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

6. ו והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

7. ז ויאמר אליו  אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

8. ח ויאמר  אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

9. ט ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

10. י ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

11. יא וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

12. יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

13. יג ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

14. יד וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

15. טו ואתה תבוא אל אבתיך בשלום  תקבר בשיבה טובה

16. טז ודור רביעי ישובו הנה  כי לא שלם עון האמרי עד הנה

17. יז ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

18. יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר  לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

19. יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

20. כ ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

21. כא ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי  {ס}

1. א ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר

2. ב ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת--בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי

3. ג ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

4. ד ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה

5. ה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך--אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך

6. ו ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך--עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה

7. ז וימצאה מלאך יהוה על עין המים--במדבר  על העין בדרך שור

8. ח ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת--ואנה תלכי ותאמר--מפני שרי גברתי אנכי ברחת

9. ט ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה

10. י ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב

11. יא ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך

12. יב והוא יהיה פרא אדם--ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן

13. יג ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי  כי אמרה הגם הלם ראיתי--אחרי ראי

14. יד על כן קרא לבאר באר לחי ראי--הנה בין קדש ובין ברד

15. טו ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל

16. טז ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם  {ס}

1. א ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי--התהלך לפני והיה תמים

2. ב ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד

3. ג ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר

4. ד אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים

5. ה ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך

6. ו והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו

7. ז והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם  להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך

8. ח ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

9. ט ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך לדרתם

10. י זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך  המול לכם כל זכר

11. יא ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם

12. יב ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר--לדרתיכם  יליד בית--ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא

13. יג המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם

14. יד וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  את בריתי הפר  {ס}

15. טו ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי  כי שרה שמה

16. טז וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו

17. יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד

18. יח ויאמר אברהם אל האלהים  לו ישמעאל יחיה לפניך

19. יט ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו

20. כ ולישמעאל שמעתיך--הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד  שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול

21. כא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

22. כב ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם

23. כג ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו--כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים

24. כד ואברהם--בן תשעים ותשע שנה  בהמלו בשר ערלתו

25. כה וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה  בהמלו--את בשר ערלתו

26. כו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו

27. כז וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר--נמלו אתו  {פ}

1. א וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום

2. ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה

3. ג ויאמר  אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך

4. ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ

5. ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

6. ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות

7. ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו

8. ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

9. ט ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל

10. י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו

11. יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים

12. יב ותצחק שרה בקרבה לאמר  אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן

13. יג ויאמר יהוה אל אברהם  למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי

14. יד היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן

15. טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת

16. טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם

17. יז ויהוה אמר  המכסה אני מאברהם אשר אני עשה

18. יח ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ

19. יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו

20. כ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד

21. כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה

22. כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה

23. כג ויגש אברהם ויאמר  האף תספה צדיק עם רשע

24. כד אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה

25. כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט

26. כו ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם

27. כז ויען אברהם ויאמר  הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר

28. כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה

29. כט ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים

30. ל ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים

31. לא ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים

32. לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

33. לג וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו

1. א ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה

2. ב ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין

3. ג ויפצר בם מאד--ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

4. ד טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן  כל העם מקצה

5. ה ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם

6. ו ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו

7. ז ויאמר  אל נא אחי תרעו

8. ח הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש--אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי

9. ט ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט--עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת

10. י וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו

11. יא ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח

12. יב ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה--חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר  הוצא מן המקום

13. יג כי משחתים אנחנו את המקום הזה  כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה

14. יד ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו

15. טו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר  קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת--פן תספה בעון העיר

16. טז ויתמהמה--ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר

17. יז ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך--אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר  ההרה המלט פן תספה

18. יח ויאמר לוט אלהם  אל נא אדני

19. יט הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה--פן תדבקני הרעה ומתי

20. כ הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה--והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא--ותחי נפשי

21. כא ויאמר אליו--הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה  לבלתי הפכי את העיר אשר דברת

22. כב מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער

23. כג השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה

24. כד ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה--גפרית ואש  מאת יהוה מן השמים

25. כה ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה

26. כו ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח

27. כז וישכם אברהם בבקר  אל המקום--אשר עמד שם את פני יהוה

28. כח וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן

29. כט ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט

30. ל ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה--הוא ושתי בנתיו

31. לא ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ

32. לב לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע

33. לג ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה

34. לד ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע

35. לה ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן--יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה

36. לו ותהרין שתי בנות לוט מאביהן

37. לז ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב  הוא אבי מואב עד היום

38. לח והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי  הוא אבי בני עמון עד היום  {ס}

1. א ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

2. ב ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה

3. ג ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל

4. ד ואבימלך לא קרב אליה ויאמר--אדני הגוי גם צדיק תהרג

5. ה הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת

6. ו ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה

7. ז ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב--דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך

8. ח וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד

9. ט ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה  מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי

10. י ויאמר אבימלך אל אברהם  מה ראית כי עשית את הדבר הזה

11. יא ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי

12. יב וגם אמנה אחתי בת אבי הוא--אך לא בת אמי ותהי לי לאשה

13. יג ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי  אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא

14. יד ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו

15. טו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך  בטוב בעיניך שב

16. טז ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך--הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת

17. יז ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו--וילדו

18. יח כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם  {ס}

1. א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

2. ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

3. ג ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק

4. ד וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

5. ה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

6. ו ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים  כל השמע יצחק לי

7. ז ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה  כי ילדתי בן לזקניו

8. ח ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק

9. ט ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק

10. י ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

11. יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

12. יב ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה  כי ביצחק יקרא לך זרע

13. יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו  כי זרעך הוא

14. יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

15. טו ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם

16. טז ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

17. יז וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם

18. יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו  כי לגוי גדול אשימנו

19. יט ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

20. כ ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

21. כא וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים  {פ}

22. כב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר  אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

23. כג ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה

24. כד ויאמר אברהם אנכי אשבע

25. כה והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

26. כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום

27. כז ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

28. כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן

29. כט ויאמר אבימלך אל אברהם  מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

30. ל ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי  בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

31. לא על כן קרא למקום ההוא--באר שבע  כי שם נשבעו שניהם

32. לב ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

33. לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם

34. לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים  {פ}

1. א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני

2. ב ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך

3. ג וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים

4. ד ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום--מרחק

5. ה ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם

6. ו ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו

7. ז ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה

8. ח ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו

9. ט ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים

10. י וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו

11. יא ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני

12. יב ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה  כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני

13. יג וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו

14. יד ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה

15. טו ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים

16. טז ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה  כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך

17. יז כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו

18. יח והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי

19. יט וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע  {פ}

20. כ ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר  הנה ילדה מלכה גם הוא בנים--לנחור אחיך

21. כא את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם

22. כב ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל

23. כג ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם

24. כד ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה  {פ}

1. א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים--שני חיי שרה

2. ב ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון--בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה

3. ג ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר

4. ד גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני

5. ה ויענו בני חת את אברהם לאמר לו

6. ו שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו--במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך

7. ז ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת

8. ח וידבר אתם לאמר  אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני--שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר

9. ט ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו  בכסף מלא יתננה לי בתוככם--לאחזת קבר

10. י ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר

11. יא לא אדני שמעני--השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך

12. יב וישתחו אברהם לפני עם הארץ

13. יג וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני  נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה

14. יד ויען עפרון את אברהם לאמר לו

15. טו אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר

16. טז וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת--ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר

17. יז ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא  השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב

18. יח לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו

19. יט ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא--הוא חברון  בארץ כנען

20. כ ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם--לאחזת קבר  מאת בני חת  {ס}

1. א ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל

2. ב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו  שים נא ידך תחת ירכי

3. ג ואשביעך--ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ  אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו

4. ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק

5. ה ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם

6. ו ויאמר אליו אברהם  השמר לך פן תשיב את בני שמה

7. ז יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת--הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם

8. ח ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך--ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה

9. ט וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה

10. י ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים--אל עיר נחור

11. יא ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת

12. יב ויאמר--יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם

13. יג הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים

14. יד והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה--אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני

15. טו ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה

16. טז והנער טבת מראה מאד--בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל

17. יז וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך

18. יח ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה--ותשקהו

19. יט ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת

20. כ ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו

21. כא והאיש משתאה לה מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא

22. כב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו--ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם

23. כג ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין

24. כד ותאמר אליו בת בתואל אנכי--בן מלכה אשר ילדה לנחור

25. כה ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו--גם מקום ללון

26. כו ויקד האיש וישתחו ליהוה

27. כז ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני

28. כח ותרץ הנער ותגד לבית אמה--כדברים האלה

29. כט ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין

30. ל ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין

31. לא ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים

32. לב ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו

33. לג ויישם (ויושם) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר

34. לד ויאמר  עבד אברהם אנכי

35. לה ויהוה ברך את אדני מאד--ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים

36. לו ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו

37. לז וישבעני אדני לאמר  לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו

38. לח אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני

39. לט ואמר אל אדני  אלי לא תלך האשה אחרי

40. מ ויאמר אלי  יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי

41. מא אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי

42. מב ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה

43. מג הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך

44. מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב--הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני

45. מה אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא

46. מו ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה

47. מז ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה

48. מח ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו

49. מט ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני--הגידו לי ואם לא--הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל

50. נ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב

51. נא הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה

52. נב ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה

53. נג ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת--נתן לאחיה ולאמה

54. נד ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו--וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני

55. נה ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך

56. נו ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני

57. נז ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה

58. נח ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך

59. נט וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו

60. ס ויברכו את רבקה ויאמרו לה--אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו

61. סא ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך

62. סב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב

63. סג ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים

64. סד ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל

65. סה ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס

66. סו ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה

67. סז ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו  {פ}

1. א ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

2. ב ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין--ואת ישבק ואת שוח

3. ג ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים

4. ד ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה

5. ה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק

6. ו ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם

7. ז ואלה ימי שני חיי אברהם--אשר חי  מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים

8. ח ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו

9. ט ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה  אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא

10. י השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת--שמה קבר אברהם ושרה אשתו

11. יא ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי  {פ}

12. יב ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם  אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה--לאברהם

13. יג ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם  בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם

14. יד ומשמע ודומה ומשא

15. טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה

16. טז אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם--שנים עשר נשיאם לאמתם

17. יז ואלה שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו

18. יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל  {פ}

19. יט ואלה תולדת יצחק בן אברהם  אברהם הוליד את יצחק

20. כ ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם--אחות לבן הארמי לו לאשה

21. כא ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו

22. כב ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה

23. כג ויאמר יהוה לה שני גיים (גוים) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר

24. כד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה

25. כה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו

26. כו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם

27. כז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים

28. כח ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב

29. כט ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף

30. ל ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה--כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום

31. לא ויאמר יעקב  מכרה כיום את בכרתך לי

32. לב ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה

33. לג ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב

34. לד ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה  {פ}

1. א ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה

2. ב וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה  שכן בארץ אשר אמר אליך

3. ג גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך  כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך

4. ד והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ

5. ה עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי

6. ו וישב יצחק בגרר

7. ז וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא  כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא

8. ח ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו

9. ט ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה

10. י ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם

11. יא ויצו אבימלך את כל העם לאמר  הנגע באיש הזה ובאשתו--מות יומת

12. יב ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה

13. יג ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד

14. יד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים

15. טו וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו--סתמום פלשתים וימלאום עפר

16. טז ויאמר אבימלך אל יצחק  לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד

17. יז וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם

18. יח וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו

19. יט ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם--באר מים חיים

20. כ ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר--לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו

21. כא ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה

22. כב ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ

23. כג ויעל משם באר שבע

24. כד וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי

25. כה ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר

26. כו ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו

27. כז ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם

28. כח ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך

29. כט אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה

30. ל ויעש להם משתה ויאכלו וישתו

31. לא וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום

32. לב ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים

33. לג ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה  {ס}

34. לד ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי--ואת בשמת בת אילן החתי

35. לה ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה  {ס}

1. א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני

2. ב ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי

3. ג ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה (ציד)

4. ד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי--ואכלה  בעבור תברכך נפשי בטרם אמות

5. ה ורבקה שמעת--בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא

6. ו ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר  הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר

7. ז הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי

8. ח ועתה בני שמע בקלי--לאשר אני מצוה אתך

9. ט לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב

10. י והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו

11. יא ויאמר יעקב אל רבקה אמו  הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק

12. יב אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה

13. יג ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי

14. יד וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו

15. טו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן

16. טז ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו--ועל חלקת צואריו

17. יז ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה

18. יח ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני

19. יט ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך--עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי--בעבור תברכני נפשך

20. כ ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני

21. כא ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני  האתה זה בני עשו אם לא

22. כב ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו

23. כג ולא הכירו--כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו

24. כד ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני

25. כה ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני--למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת

26. כו ויאמר אליו יצחק אביו  גשה נא ושקה לי בני

27. כז ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה

28. כח ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ--ורב דגן ותירש

29. כט יעבדוך עמים וישתחו (וישתחוו) לך לאמים--הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך

30. ל ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו

31. לא ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו--בעבר תברכני נפשך

32. לב ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו

33. לג ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה

34. לד כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי

35. לה ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך

36. לו ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים--את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה

37. לז ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני

38. לח ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי--ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך

39. לט ויען יצחק אביו ויאמר אליו  הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל

40. מ ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך

41. מא וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי

42. מב ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך

43. מג ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה

44. מד וישבת עמו ימים אחדים--עד אשר תשוב חמת אחיך

45. מה עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד

46. מו ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ--למה לי חיים

1. א ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען

2. ב קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך

3. ג ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים

4. ד ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך--לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם

5. ה וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם--אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו

6. ו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה  בברכו אתו--ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען

7. ז וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם

8. ח וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו

9. ט וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו--לו לאשה  {ס}

10. י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה

11. יא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא

12. יב ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו

13. יג והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה--לך אתננה ולזרעך

14. יד והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך

15. טו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת  כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך

16. טז וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי

17. יז ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה  אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים

18. יח וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

19. יט ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה

20. כ וידר יעקב נדר לאמר  אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש

21. כא ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים

22. כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה--יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך

1. א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם

2. ב וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר

3. ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה

4. ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו

5. ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו

6. ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן

7. ז ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו

8. ח ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן

9. ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא

10. י ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו

11. יא וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך

12. יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה

13. יג ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה

14. יד ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים

15. טו ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך

16. טז וללבן שתי בנות  שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

17. יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה

18. יח ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה

19. יט ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי

20. כ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה

21. כא ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה

22. כב ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה

23. כג ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה

24. כד ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה

25. כה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

26. כו ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה

27. כז מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות

28. כח ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה

29. כט ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה

30. ל ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות

31. לא וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה

32. לב ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן  כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי

33. לג ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון

34. לד ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

35. לה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת

1. א ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי

2. ב ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן

3. ג ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה

4. ד ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב

5. ה ותהר בלהה ותלד ליעקב בן

6. ו ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן

7. ז ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל  בן שני ליעקב

8. ח ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי

9. ט ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה

10. י ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן

11. יא ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד

12. יב ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב

13. יג ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

14. יד וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך

15. טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך

16. טז ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא

17. יז וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי

18. יח ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

19. יט ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב

20. כ ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון

21. כא ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה

22. כב ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה

23. כג ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי

24. כד ותקרא את שמו יוסף לאמר  יסף יהוה לי בן אחר

25. כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי

26. כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה  כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך

27. כז ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך

28. כח ויאמר  נקבה שכרך עלי ואתנה

29. כט ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי

30. ל כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי

31. לא ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר

32. לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי

33. לג וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך  כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי

34. לד ויאמר לבן הן  לו יהי כדברך

35. לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו

36. לו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת

37. לז ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות

38. לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות

39. לט ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים

40. מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן

41. מא והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות

42. מב ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב

43. מג ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים

1. א וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו--עשה את כל הכבד הזה

2. ב וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום

3. ג ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך

4. ד וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו

5. ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי

6. ו ואתנה ידעתן  כי בכל כחי עבדתי את אביכן

7. ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי

8. ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן עקדים

9. ט ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי

10. י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים

11. יא ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום--יעקב ואמר הנני

12. יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים  כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך

13. יג אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך

14. יד ותען רחל ולאה ותאמרנה לו  העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו

15. טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו

16. טז כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו--לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך--עשה

17. יז ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים

18. יח וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש--מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם  לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען

19. יט ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה

20. כ ויגנב יעקב את לב לבן הארמי--על בלי הגיד לו כי ברח הוא

21. כא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד

22. כב ויגד ללבן ביום השלישי  כי ברח יעקב

23. כג ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד

24. כד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב--מטוב עד רע

25. כה וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד

26. כו ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב

27. כז למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור

28. כח ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו

29. כט יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב--מטוב עד רע

30. ל ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי

31. לא ויען יעקב ויאמר ללבן  כי יראתי--כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי

32. לב עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה--נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם

33. לג ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת--ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל

34. לד ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל--ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא

35. לה ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים

36. לו ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי

37. לז כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך--שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו

38. לח זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי

39. לט טרפה לא הבאתי אליך--אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה

40. מ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

41. מא זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים

42. מב לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי--כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים--ויוכח אמש

43. מג ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו

44. מד ועתה לכה נכרתה ברית--אני ואתה והיה לעד ביני ובינך

45. מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה

46. מו ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל

47. מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד

48. מח ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד

49. מט והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך  כי נסתר איש מרעהו

50. נ אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי--אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך

51. נא ויאמר לבן ליעקב  הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך

52. נב עד הגל הזה ועדה המצבה  אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה

53. נג אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו--אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק

54. נד ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר

1. א וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו--ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו

2. ב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים

3. ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים  {פ}

4. ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום

5. ה ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו  כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה

6. ו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך

7. ז וישבו המלאכים אל יעקב לאמר  באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו

8. ח ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים--לשני מחנות

9. ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר לפליטה

10. י ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק  יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עמך

11. יא קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך  כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות

12. יב הצילני נא מיד אחי מיד עשו  כי ירא אנכי אתו--פן יבוא והכני אם על בנים

13. יג ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב

14. יד וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה--לעשו אחיו

15. טו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים

16. טז גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה

17. יז ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר

18. יח ויצו את הראשון לאמר  כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך

19. יט ואמרת לעבדך ליעקב--מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו

20. כ ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר  כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו

21. כא ואמרתם--גם הנה עבדך יעקב אחרינו  כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני

22. כב ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה

23. כג ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק

24. כד ויקחם--ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו

25. כה ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר

26. כו וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו

27. כז ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני

28. כח ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב

29. כט ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך--כי אם ישראל  כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל

30. ל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם

31. לא ויקרא יעקב שם המקום פניאל  כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי

32. לב ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו [ (Genesis 32:33) לג על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה  כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה ]

1. א וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות

2. ב וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים

3. ג והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו

4. ד וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו

5. ה וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר--הילדים אשר חנן אלהים את עבדך

6. ו ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין

7. ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל--וישתחוו

8. ח ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני

9. ט ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך

10. י ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי  כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים--ותרצני

11. יא קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח

12. יב ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך

13. יג ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן

14. יד יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה

15. טו ויאמר עשו--אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני

16. טז וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה

17. יז ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות  {ס}

18. יח ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר

19. יט ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם--במאה קשיטה

20. כ ויצב שם מזבח ויקרא לו--אל אלהי ישראל  {ס}

1. א ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ

2. ב וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה

3. ג ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער

4. ד ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר  קח לי את הילדה הזאת לאשה

5. ה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם

6. ו ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו

7. ז ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד  כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה

8. ח וידבר חמור אתם לאמר  שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה

9. ט והתחתנו אתנו  בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם

10. י ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה

11. יא ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן

12. יב הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה

13. יג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו  אשר טמא את דינה אחתם

14. יד ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה  כי חרפה הוא לנו

15. טו אך בזאת נאות לכם  אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר

16. טז ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד

17. יז ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו

18. יח וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור

19. יט ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו

20. כ ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר

21. כא האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם

22. כב אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד  בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים

23. כג מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו

24. כד וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו

25. כה ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר

26. כו ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו

27. כז בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם

28. כח את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו

29. כט ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית

30. ל ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי

31. לא ויאמרו  הכזונה יעשה את אחותנו  {פ}

1. א ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח--לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך

2. ב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו  הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם

3. ג ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי

4. ד ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם

5. ה ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב

6. ו ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען--הוא בית אל  הוא וכל העם אשר עמו

7. ז ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל  כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו

8. ח ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות  {פ}

9. ט וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו

10. י ויאמר לו אלהים שמך יעקב  לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל

11. יא ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה--גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו

12. יב ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק--לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ

13. יג ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו

14. יד ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו--מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן

15. טו ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים--בית אל

16. טז ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה

17. יז ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן

18. יח ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין

19. יט ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם

20. כ ויצב יעקב מצבה על קברתה--הוא מצבת קברת רחל עד היום

21. כא ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר

22. כב ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל  {פ} ויהיו בני יעקב שנים עשר

23. כג בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון

24. כד בני רחל יוסף ובנימן

25. כה ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי

26. כו ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם

27. כז ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע--הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק

28. כח ויהיו ימי יצחק--מאת שנה ושמנים שנה

29. כט ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו  {פ}

Você está lendo Gênesis na edição ALEPPO, Aleppo Codex, em Hebraico.
Este lívro compôe o Antigo Testamento, tem 50 capítulos, e 1532 versículos.