Isaías

1. א חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה

2. ב שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר  בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי

3. ג ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן

4. ד הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור

5. ה על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי

6. ו מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן

7. ז ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים

8. ח ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה

9. ט לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו  {פ}

10. י שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה

11. יא למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי

12. יב כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי

13. יג לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה

14. יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא

15. טו ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע  ידיכם דמים מלאו

16. טז רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני  חדלו הרע

17. יז למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה  {ס}

18. יח לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו

19. יט אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו

20. כ ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר  {פ}

21. כא איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים

22. כב כספך היה לסיגים סבאך מהול במים

23. כג שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם  {ס}

24. כד לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל  הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי

25. כה ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך

26. כו ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה

27. כז ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

28. כח ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו

29. כט כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם

30. ל כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה

31. לא והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה  {פ}

1. א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם

2. ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים

3. ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו  כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם

4. ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה  {פ}

5. ה בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה

6. ו כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

7. ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו

8. ח ותמלא ארצו אלילים  למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

9. ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם

10. י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

11. יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא  {פ}

12. יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל

13. יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן

14. יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות

15. טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה

16. טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה

17. יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

18. יח והאלילים כליל יחלף

19. יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

20. כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים

21. כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

22. כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו  כי במה נחשב הוא  {פ}

1. א כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה  כל משען לחם וכל משען מים

2. ב גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן

3. ג שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש

4. ד ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם

5. ה ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד

6. ו כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך

7. ז ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם

8. ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל  כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו

9. ט הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה

10. י אמרו צדיק כי טוב  כי פרי מעלליהם יאכלו

11. יא אוי לרשע רע  כי גמול ידיו יעשה לו

12. יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו  {פ}

13. יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים

14. יד יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם

15. טו מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו  נאם אדני יהוה צבאות  {ס}

16. טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה

17. יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה  {ס}

18. יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים

19. יט הנטפות והשירות והרעלות

20. כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים

21. כא הטבעות ונזמי האף

22. כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים

23. כג והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים

24. כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק  כי תחת יפי

25. כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה

26. כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב

1. א והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש  רק יקרא שמך עלינו--אסף חרפתנו  {ס}

2. ב ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל

3. ג והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם--קדוש יאמר לו  כל הכתוב לחיים בירושלם

4. ד אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה--ברוח משפט וברוח בער

5. ה וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה  כי על כל כבוד חפה

6. ו וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר  {פ}

1. א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו  כרם היה לידידי בקרן בן שמן

2. ב ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים

3. ג ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי

4. ד מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו  מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים

5. ה ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי  הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס

6. ו ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

7. ז כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה  {פ}

8. ח הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו  עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ

9. ט באזני יהוה צבאות  אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב

10. י כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה  {ס}

11. יא הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם

12. יב והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו

13. יג לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא

14. יד לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה

15. טו וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה

16. טז ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה

17. יז ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו  {ס}

18. יח הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה

19. יט האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה  {פ}

20. כ הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע  שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר  {ס}

21. כא הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים  {ס}

22. כב הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר

23. כג מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו  {פ}

24. כד לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה  כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו

25. כה על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

26. כו ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא

27. כז אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו

28. כח אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה

29. כט שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל

30. ל וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה  {פ}

1. א בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל

2. ב שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד  בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו--ובשתים יעופף

3. ג וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו

4. ד וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן

5. ה ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב  כי את המלך יהוה צבאות--ראו עיני

6. ו ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים--לקח מעל המזבח

7. ז ויגע על פי--ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר

8. ח ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני

9. ט ויאמר לך ואמרת לעם הזה  שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו

10. י השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע  פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב--ורפא לו

11. יא ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה

12. יב ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ

13. יג ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער  כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם--זרע קדש מצבתה  {פ}

1. א ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה

2. ב ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח  {ס}

3. ג ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך  אל קצה תעלת הברכה העליונה--אל מסלת שדה כובס

4. ד ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה--בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו

5. ה יען כי יעץ עליך ארם--רעה  אפרים ובן רמליהו לאמר

6. ו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל  {פ}

7. ז כה אמר אדני יהוה  לא תקום ולא תהיה

8. ח כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם

9. ט וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו  {פ}

10. י ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר

11. יא שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה

12. יב ויאמר אחז  לא אשאל ולא אנסה את יהוה

13. יג ויאמר שמעו נא בית דוד  המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי

14. יד לכן יתן אדני הוא לכם--אות  הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל

15. טו חמאה ודבש יאכל--לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב

16. טז כי בטרם ידע הנער מאס ברע--ובחר בטוב  תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה

17. יז יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה  את מלך אשור  {פ}

18. יח והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה--אשר בארץ אשור

19. יט ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים

20. כ ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה  {פ}

21. כא והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן

22. כב והיה מרב עשות חלב--יאכל חמאה  כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ  {ס}

23. כג והיה ביום ההוא--יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף  לשמיר ולשית יהיה

24. כד בחצים ובקשת יבוא שמה  כי שמיר ושית תהיה כל הארץ

25. כה וכל ההרים אשר במעדר יעדרון--לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה  {פ}

1. א ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז

2. ב ואעידה לי עדים נאמנים--את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו

3. ג ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן  {ס}  ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז

4. ד כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי--ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור  {ס}

5. ה ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר

6. ו יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו

7. ז ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים--את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו

8. ח וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל  {ס}

9. ט רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו

10. י עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל  {ס}

11. יא כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר

12. יב לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו

13. יג את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם

14. יד והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש--ליושב ירושלם

15. טו וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ}

16. טז צור תעודה חתום תורה בלמדי

17. יז וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו

18. יח הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל--מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון  {ס}

19. יט וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים  הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים

20. כ לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר

21. כא ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה

22. כב ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח [ (Isaiah 8:23) כג כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ]

1. א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול  ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם

2. ב הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל

3. ג כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין

4. ד כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש

5. ה כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום

6. ו לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {פ}

7. ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל

8. ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר

9. ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף

10. י וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך

11. יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

12. יב והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו  {ס}

13. יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד

14. יד זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב

15. טו ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים

16. טז על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

17. יז כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן

18. יח בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו

19. יט ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו  איש בשר זרעו יאכלו

20. כ מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {ס}

1. א הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו

2. ב להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו

3. ג ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא  על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם

4. ד בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {פ}

5. ה הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי

6. ו בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות

7. ז והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב  כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט

8. ח כי יאמר  הלא שרי יחדו מלכים

9. ט הלא ככרכמיש כלנו  אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון

10. י כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון

11. יא הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה  כן אעשה לירושלם ולעצביה  {פ}

12. יב והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו

13. יג כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים

14. יד ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף

15. טו היתפאר הגרזן על החצב בו  אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ  {פ}

16. טז לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש

17. יז והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד

18. יח וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס

19. יט ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם  {ס}

20. כ והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת

21. כא שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור

22. כב כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה

23. כג כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ  {פ}

24. כד לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים

25. כה כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם

26. כו ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים

27. כז והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן

28. כח בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו

29. כט עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה

30. ל צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות

31. לא נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו

32. לב עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם  {פ}

33. לג הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו

34. לד ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול  {ס}

1. א ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה

2. ב ונחה עליו רוח יהוה--רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה

3. ג והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח

4. ד ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע

5. ה והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו

6. ו וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם

7. ז ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן

8. ח ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה

9. ט לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי  כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים  {ס}

10. י והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד  {פ}

11. יא והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו--אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים

12. יב ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ

13. יג וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו  אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים

14. יד ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם

15. טו והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים

16. טז והיתה מסלה--לשאר עמו אשר ישאר מאשור  כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים

1. א ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני

2. ב הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד  כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה

3. ג ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה

4. ד ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו

5. ה זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת (מודעת) זאת בכל הארץ

6. ו צהלי ורני יושבת ציון  כי גדול בקרבך קדוש ישראל  {ס}

Você está lendo Isaías na edição ALEPPO, Aleppo Codex, em Hebraico.
Este lívro compôe o Antigo Testamento, tem 66 capítulos, e 1290 versículos.