Isaías

1. א הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו--אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין

2. ב הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ--ביד

3. ג ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים

4. ד והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים--כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה  {ס}

5. ה ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה--לשאר עמו

6. ו ולרוח משפט--ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה  {ס}

7. ז וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו  כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה

8. ח כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום  {פ}

9. ט את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה--גמולי מחלב עתיקי משדים

10. י כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו--זעיר שם זעיר שם

11. יא כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה

12. יב אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע

13. יג והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם--למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ}

14. יד לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון--משלי העם הזה אשר בירושלם

15. טו כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט (שוט) שוטף כי עבר (יעבר) לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו  {פ}

16. טז לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד--המאמין לא יחיש

17. יז ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו  {ס}

18. יח וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס

19. יט מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה

20. כ כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס

21. כא כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז--לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו

22. כב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם  כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות--על כל הארץ  {פ}

23. כג האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי

24. כד הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו

25. כה הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו

26. כו ויסרו למשפט אלהיו יורנו

27. כז כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב  כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט

28. כח לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו

29. כט גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה  הפלא עצה הגדיל תושיה  {פ}

1. א הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו

2. ב והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל

3. ג וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת

4. ד ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף

5. ה והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם

6. ו מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה

7. ז והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה

8. ח והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה--כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון  {פ}

9. ט התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר

10. י כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם  את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה

11. יא ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר (ספר) לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא

12. יב ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר--קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר  {ס}

13. יג ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני--ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה

14. יד לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה--הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר  {ס}

15. טו הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו

16. טז הפככם--אם כחמר היצר יחשב  כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין

17. יז הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב

18. יח ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה

19. יט ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו

20. כ כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און

21. כא מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק  {פ}

22. כב לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם  לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו

23. כג כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו--יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו

24. כד וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח  {ס}

1. א הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי--למען ספות חטאת על חטאת

2. ב ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים

3. ג והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה

4. ד כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו

5. ה כל הבאיש על עם לא יועילו למו  לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה  {ס}

6. ו משא בהמות נגב  בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו

7. ז ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת

8. ח עתה בוא כתבה על לוח אתם--ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם

9. ט כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה

10. י אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות

11. יא סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל  {ס}

12. יב לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו

13. יג לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה--אשר פתאם לפתע יבוא שברה

14. יד ושברה כשבר נבל יוצרים כתות--לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא  {ס}

15. טו כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון--בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם

16. טז ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם

17. יז אלף אחד מפני גערת אחד--מפני גערת חמשה תנסו  עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה

18. יח ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם  כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו  {פ}

19. יט כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך--כשמעתו ענך

20. כ ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך

21. כא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר  זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו

22. כב וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו

23. כג ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב

24. כד והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו--אשר זרה ברחת ובמזרה

25. כה והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים--ביום הרג רב בנפל מגדלים

26. כו והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים--ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא  {פ}

27. כז הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת

28. כח ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים

29. כט השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל

30. ל והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד

31. לא כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה

32. לב והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם)

33. לג כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה--נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה  {פ}

1. א הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד--ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו

2. ב וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און

3. ג ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר--ויחדו כלם יכליון  {ס}

4. ד כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה

5. ה כצפרים עפות--כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט

6. ו שובו לאשר העמיקו סרה--בני ישראל

7. ז כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם חטא

8. ח ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו

9. ט וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו  נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם  {פ}

1. א הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

2. ב והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

3. ג ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

4. ד ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

5. ה לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

6. ו כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

7. ז וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

8. ח ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום  {ס}

9. ט נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

10. י ימים על שנה תרגזנה בטחות  כי כלה בציר אסף בלי יבוא

11. יא חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

12. יב על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

13. יג על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה  כי על כל בתי משוש קריה עליזה

14. יד כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

15. טו עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

16. טז ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

17. יז והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

18. יח וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

19. יט וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

20. כ אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור  {ס}

1. א הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך  {ס}

2. ב יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה

3. ג מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים

4. ד ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו

5. ה נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה

6. ו והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו  {פ}

7. ז הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון

8. ח נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש

9. ט אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל  {ס}

10. י עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא

11. יא תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם

12. יב והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו  {פ}

13. יג שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי

14. יד פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם

15. טו הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע

16. טז הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים

17. יז מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים

18. יח לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים

19. יט את עם נועז לא תראה  עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה

20. כ חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו

21. כא כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו

22. כב כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו

23. כג נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז

24. כד ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון  {ס}

1. א קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה

2. ב כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח

3. ג וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם

4. ד ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול--כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה

5. ה כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט

6. ו חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים  כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום

7. ז וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן

8. ח כי יום נקם ליהוה--שנת שלומים לריב ציון

9. ט ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה

10. י לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב--לנצח נצחים אין עבר בה

11. יא וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו

12. יב חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס

13. יג ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה

14. יד ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח

15. טו שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה

16. טז דרשו מעל ספר יהוה וקראו--אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו  כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן

17. יז והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה--לדור ודור ישכנו בה  {ס}

1. א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת

2. ב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן--כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו  {פ}

3. ג חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו

4. ד אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא--גמול אלהים הוא יבוא וישעכם

5. ה אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה

6. ו אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם  כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה

7. ז והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא

8. ח והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה--לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו

9. ט לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה--לא תמצא שם והלכו גאולים

10. י ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה  {ס}

Você está lendo Isaías na edição ALEPPO, Aleppo Codex, em Hebraico.
Este lívro compôe o Antigo Testamento, tem 66 capítulos, e 1290 versículos.