Isaías

1. א כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה  כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות

2. ב אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה--שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע  {ס}

3. ג ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש  {פ}

4. ד כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי

5. ה ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם--טוב מבנים ומבנות  שם עולם אתן לו אשר לא יכרת  {ס}

6. ו ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים--כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי

7. ז והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי--עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי  כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים

8. ח נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל  עוד אקבץ עליו לנקבציו

9. ט כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער  {פ}

10. י צפו עורים כלם לא ידעו--כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום

11. יא והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו

12. יב אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד

1. א הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק

2. ב יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו  {ס}

3. ג ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה

4. ד על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר

5. ה הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים

6. ו בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם

7. ז על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח

8. ח ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך  כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית

9. ט ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול

10. י ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית

11. יא ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי

12. יב אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך

13. יג בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי

14. יד ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי  {ס}

15. טו כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים

16. טז כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף  כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי

17. יז בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו

18. יח דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו

19. יט בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו

20. כ והרשעים כים נגרש  כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט

21. כא אין שלום אמר אלהי לרשעים  {פ}

1. א קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם

2. ב ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון

3. ג למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו

4. ד הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם

5. ה הכזה יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע--הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה

6. ו הלוא זה צום אבחרהו--פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו

7. ז הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית  כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם

8. ח אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך

9. ט אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני  אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און

10. י ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים

11. יא ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו

12. יב ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת

13. יג אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר

14. יד אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי (במתי) ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך--כי פי יהוה דבר  {פ}

1. א הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע

2. ב כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם--משמוע

3. ג כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר--לשונכם עולה תהגה

4. ד אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און

5. ה ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה

6. ו קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם

7. ז רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און--שד ושבר במסלותם

8. ח דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם--כל דרך בה לא ידע שלום

9. ט על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך

10. י נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים

11. יא נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו

12. יב כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו  כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום

13. יג פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר

14. יד והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד  כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא  {ס}

15. טו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט

16. טז וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו

17. יז וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה

18. יח כעל גמלות כעל ישלם--חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם

19. יט ויראו ממערב את שם יהוה וממזרח שמש את כבודו  כי יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו

20. כ ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב--נאם יהוה

21. כא ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה--רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך  לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם  {ס}

1. א קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח

2. ב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה

3. ג והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך

4. ד שאי סביב עיניך וראי--כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנותיך על צד תאמנה

5. ה אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך  כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך

6. ו שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה--כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו

7. ז כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר

8. ח מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם

9. ט כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם--לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך

10. י ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך  כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך

11. יא ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו  להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים

12. יב כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו

13. יג כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו--לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד

14. יד והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל

15. טו תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור

16. טז וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב

17. יז תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה

18. יח לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה

19. יט לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך

20. כ לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף  כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך

21. כא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו (מטעי) מעשה ידי להתפאר

22. כב הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה  {ס}

1. א רוח אדני יהוה עלי--יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח

2. ב לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים

3. ג לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל--מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר

4. ד ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור

5. ה ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם

6. ו ואתם כהני יהוה תקראו--משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו

7. ז תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם

8. ח כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם

9. ט ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה  {פ}

10. י שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי--כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני  כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה

11. יא כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח--כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים

1. א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער

2. ב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו

3. ג והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף (וצניף) מלוכה בכף אלהיך

4. ד לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה  כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל

5. ה כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך

6. ו על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים--כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה--אל דמי לכם

7. ז ואל תתנו דמי לו  עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה--בארץ

8. ח נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו  אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו

9. ט כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי  {ס}

10. י עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים

11. יא הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו

12. יב וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה  {ס}

1. א מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע

2. ב מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת

3. ג פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי

4. ד כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה

5. ה ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני

6. ו ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם  {ס}

7. ז חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו

8. ח ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע

9. ט בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם

10. י והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם

11. יא ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו--איה השם בקרבו את רוח קדשו

12. יב מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם

13. יג מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו

14. יד כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו--כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת

15. טו הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך  איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו

16. טז כי אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו  אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך

17. יז למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך

18. יח למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך

19. יט היינו מעולם לא משלת בם--לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו

1. א כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו

2. ב בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו  {ס}

3. ג ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו

4. ד פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע

5. ה ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו

6. ו ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך  כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו

7. ז ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו

8. ח אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו

9. ט ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה

10. י בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה

11. יא העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד  {פ}

1. א נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי

2. ב פרשתי ידי כל היום אל עם סורר--ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם

3. ג העם המכעסים אתי על פני--תמיד  זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים

4. ד הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק (ומרק) פגלים כליהם

5. ה האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום

6. ו הנה כתובה לפני  לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם

7. ז עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על (אל) חיקם  {ס}

8. ח כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל

9. ט והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה

10. י והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני

11. יא ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי--הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך

12. יב ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם  {פ}

13. יג לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו

14. יד הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו

15. טו והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר

16. טז אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן  כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני

17. יז כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב

18. יח כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא  כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש

19. יט וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה

20. כ לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו  כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל

21. כא ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים

22. כב לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל  כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי

23. כג לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה  כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם

24. כד והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע

25. כה זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה  {ס}

1. א כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי

2. ב ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט--אל עני ונכה רוח וחרד על דברי

3. ג שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און--גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה

4. ד גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו  {ס}

5. ה שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם והם יבשו

6. ו קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו

7. ז בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר

8. ח מי שמע כזאת מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת  כי חלה גם ילדה ציון את בניה

9. ט האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך  {ס}

10. י שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה

11. יא למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה  {ס}

12. יב כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים--וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו

13. יג כאיש אשר אמו תנחמנו--כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו

14. יד וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו  {ס}

15. טו כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו--להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש

16. טז כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה

17. יז המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד (אחת) בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר--יחדו יספו נאם יהוה

18. יח ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם--באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי

19. יט ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת--תבל ויון  האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי--והגידו את כבודי בגוים

20. כ והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם--אמר יהוה  כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה

21. כא וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה

22. כב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני--נאם יהוה  כן יעמד זרעכם ושמכם

23. כג והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה

24. כד ויצאו וראו--בפגרי האנשים הפשעים בי  כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר  {ש}

Você está lendo Isaías na edição ALEPPO, Aleppo Codex, em Hebraico.
Este lívro compôe o Antigo Testamento, tem 66 capítulos, e 1290 versículos.