Lamentações 4

¹ א איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות {ס}

² ב בני ציון היקרים המסלאים בפז–איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר {ס}

³ ג גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר {ס}

⁴ ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם {ס}

⁵ ה האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות {ס}

⁶ ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים {ס}

⁷ ז זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם {ס}

⁸ ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ {ס}

⁹ ט טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי {ס}

¹⁰ י ידי נשים רחמניות–בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי {ס}

¹¹ יא כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה {ס}

¹² יב לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם {ס}

¹³ יג מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים {ס}

¹⁴ יד נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם {ס}

¹⁵ טו סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו–כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור {ס}

¹⁶ טז פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו {ס}

¹⁷ יז עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע {ס}

¹⁸ יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו {ס}

¹⁹ יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו {ס}

²⁰ כ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים {ס}

²¹ כא שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס–תשכרי ותתערי {ס}

²² כב תם עונך בת ציון–לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך {פ}